<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימנים פ"ו—פ"ז</h1>
<h2>דף צג.</h2>
שלא לענות אלמנה דכתיב (שמות כ"ב) כל אלמנה לא תענון. שלא לענות יתום דכתיב [שם] ויתום לא תענון, אבל להוכיח שרי מ"מ צריך להוכיחו בלשון רכה יותר משאר בני אדםא). [סמ"ק סימנים פ"ו—פ"ז]. א) מפני שנפש' שפיל' מאד ואפילו אלמנותו של מלך כדכתיב כל אלמנה וגומר ואע"ג דפרשינן דה"ה לכל אדם אלא שדבר הכתוב בהוה לפי שהם תשי כח אומר רבינו משה מקוצי כי מ"מ תפש הפסוק אלמנה ויתום דוקא מפני הברית הכרותה להם לפי שכשצועקים על מעניהם נענים דכתיב ושמעתי כי חנון אני, ואחד יתום מאביו ואחד יתום מאמו קרוי יתום עד שיהא גדול כל כך שיודע לעשות עסקיו ולא יצטרכו גדולים לטפל בו.
